תולדות צדיקים

שמע הבבא סאלי את סיפורו של הבחור, פנה אליו ושאל: "תפילין אתה מניח בכל יום?". "לא", ענה הבחור. "על השבת אתה שומר?". "לא", באה התשובה. "אם כן", התפלא הבבא סאלי, "תן תודה על כך שרגל אחת שלך כן בריאה! הרי את הכוח אנחנו מקבלים מאיתו יתברך, ואם אין אנו עושים את רצונו, בידו לקחת מאיתנו את אשר נתן לנו ולשתק אותנו כליל"

תורה מופיעה בחבורה , ציפיית הישועה , אם אין אני לי מי לי , הרב אלישע היה נתון בשליחותו , עד שתכלה הפרטיות , מעביר על מידותיו , הרב אלישע הביט אל דברת קץ המגולה , סוגיית הענוה , העיקר חסר מן הספר , שליחות זו מחויבות , "אמון, אמון, אמון" , פסקו אנשי אמנה , משיח בן יוסף חי ויחיה , ענוה וארץ ישראל , האמת תהיה נעדרת ,ההתמסרות לגרעינים התורניים

דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."

"דע לך", הרים הרב עובדיה את קולו, "כי מעולם, בכל שנות כהונתי בבית הדין, לא הרמתי את עיניי לראות מי האישה שעמה אני מדבר! תמיד דיברתי עמהן וניסיתי להשכין שלום בינן ובין בעליהן כשהעיניים שלי נעוצות בקרקע".